בלוג

מאת: שרון קוטא.  להיות ילדה מרצה לקח לי שנים לומר זאת לעצמי, ובטח לעולם, הייתי ילדה מרצה, ילדה שעושה הכל כדי לרצות את סביבתה אבל לא את עצמה. ולמה אני מתכוונת בביטוי מרצה, כילדה הייתי אומרת את מה שאחרים ציפו או רצו לשמוע, או שהייתי אומרת את מה שיש לי לומר, באופן כזה שיתקבל על אחרים.…

מאת: טל רז. ילד אחד וכל כך הרבה דרכים לראות אותו בהתחלה עם כל ההתרגשות את רואה אותו באור בהיר, טהור: הוא הבכור, התינוק הקטן שלך, משהו חדש משלך. את מאושרת והכל מתנהל כמו שצריך: הוא יונק וישן, הוא מתחיל לחייך, ואחר כך זוחל ויושב ועומד. הכל נראה רגיל והוא מאיר את חייך. את מרגישה…

מאת: דפנה ביסמוט. מרגישים את ריחות הסתיו באוויר? האדמה הרטובה, עלי השלכת ברחובות , היום שמתקצר ? יש אנשים שעבורם הסתיו והחורף שבא לאחריו הוא תקופה שבה הם ממעטים להיות במחיצת אנשים,מצבי הרוח שלהם משתנים,הם עייפים ויישנונים ,ובמילים אחרות סינדרום "דיכאון" שחוזר על עצמו מידי שנה . אחת הדרכים להתמודדות שאני מלווה בטיפוליי הוא לעבוד…

מאת: חן מיזנסקי.  דמיינתם פעם את בית החלומות שלכם? המקום הפיזי הזה שתוכלו להגדיר כבית? מקום המפלט שלכם בסוף יום עמוס? החלום לבית משלנו, מתוכנן ומעוצב מתחיל בדמיון שלכם- ובדמיון שלכם אתם כבר שם. בית מסמל ביטחון, חום, הצלחה ושייכות. היום במדינתו הקטנה, החלום לבית לרבים נשמע כמו פנטזיה פרועה, אך כשאתם מדמיינים את הבית…

מאתר: קורין דגן אורלוב.  עיצוב אירועים זה בעצם מעשה של קסמים. זה להלביש את האולם, גן האירועים , מתחם האירוע לנשף. כידוע לכולם, בסיפור סינדרלה שבחצות השעון תקתק אז סינדרלה נסה לדרכה, הכרכרה הפכה לדלעת וסינדרלה חזרה למראה החיצוני שלה הבלתי זוהר ומצודד בבגדי הסחבות ואילו המראה המלכותי והאצילי שלה נמוג. אז איך בכל זאת…

מאת: טל רז.  אני כל כך מבין אותך אבל את חייבת להבין לו הייתי יכול לשבת בשקט, ללבוש כל בגד, להקשיב עם העיניים, להירדם בקלות, לא לפחד מרעשים, לא לשכב על הרצפה והרשימה עוד ארוכה, הייתי עושה את זה בשמחה. אני יודע שזה מפריע לכולם. אבל דווקא אַתֽ אמא מכל האנשים, כשאת כועסת זה הכי…

מאת: רנה רז-גילו.  התעוררתי פתאום. הבטתי בשעון שליד, 05:30 – אני לא רגילה לקום כל כך מוקדם בבוקר. החדר היה חשוך וקול נקישה רכה נשמע. "מאיפה זה מגיע?" שאלתי את עצמי, "אולי המזגן של השכן מלמעלה דולף?" ניגשתי אל החלון ומיד, עוד לפני שראיתי משהו, הרחתי ריח טרי ורענן של גשם ואדמה רטובה. השמים היו…

מאת: רות רונן.  כשאת יוצאת למסע, תמיד יש את הצעד הראשון.. אבל לפני הצעד יש את הרצון, יש את הכיוון שאליו רוצים לצעוד.. אף פעם לא יודעים לאן ואיך יהיה המסע, צריך להיות מוכן ולסמוך על עצמך, יכולתייך שהם השק והצידה לדרך, הבנתי עם המסעות שאצלי בשק יש :אמונה בטוב, אהבת א-נשים, לראות בכל מה…