מאת: מיכל בלינדר. 

אני לא מכירה אישה או אמא שלא שמעה את המשפט הזה בחייה.
" מה את דואגת?", "מה כבר יכול לקרות?", "מה הבעיה? תשחררי."
להגיד לאישה: מה הבעיה? תשחררי זה כמו להגיד לה "מה את עצבנית? תירגעי."

לא רק שזה לא עוזר, אלא בא לך להעיף לזה שמולך איזו אחת מצלצלת…
אז כן, לחלקינו לשחרר, ובייחוד כשמדובר בילדים שלנו זה קושי ממשי.
הדאגה, הרעש שיש לנו בראש אמנם מטריד אותנו אבל הוא גם ממלא אותנו באיזשהו אופן. כי כשאני לא משחררת, אני מרגישה בתוכי שאני אוהבת בלי סוף. ההגנה הזו על הגוזל שלי מספרת לי שאני אמא טובה ואכפתית. שאני לא אתן לשומדבר רע לקרות לו. וזה נעים לי בגוף ובלב.
אני מכירה את זה טוב. הייתי שם.

הייתי בחרדה קשה בעת שחרור הילד שלי לעצמאות ובאמת לסמוך עליו שהוא מסוגל לבד ושומדבר איום ונורא לא יקרה לו, לבין המקום שבו אני נמצאת היום. מקום שעושה את ההפרדה בין הצורך שלי בשליטה, לצורך שלו בבניית ביטחון עצמי, בהגדלת תחושת המסוגלות, בלמידה מתוך התנסות, ברכישת עצמאות מתוך חוויות הצלחה ועוד.
רק כשהצלחתי "לצאת מתוך עצמי" ולראות עד כמה זה לא משרת אותו. עד כמה זה אפילו מסרס אותו וגוזל ממנו את הדבר הבסיסי הקיומי הזה שהוא החופש להתפתח, לבחון את הגבולות של עצמו, להסתקרן וללכת בעקבות הסקרנות שלו. כשהצלחתי לראות את כל זה, זה הבנתי שזו אהבה אמיתית! אהבה שמצליחה לראות את הצורך שלו על פני הצורך שלי ולמלא אותו עבורו.
אל תטעו. זה לא היה לי קל. אבל ככל ששחררתי עוד טיפה ועוד טיפה את החבל ונתתי לו אותו בשילוב מבט של "אני סומכת עליך ועליי שהכל יהיה בסדר" וראיתי את הברק בעיניים הנרגשות שלו, את ההתרגשות מהעומד לבוא, זה אפשר לי לצעוד עוד צעד ועוד אחד בשביל הזה של השחרור.
והדבר הבאמת מדהים בסיפור הזה, הוא שהיום אני ממש לא בלחץ כשהוא רחוק ממני: משתולל, חוקר, מתנסה. אין יותר חרדות, אני אפילו לא מוטרדת.
יש לי נחת גדולה מהעצמאות שלו.
שחררתי אותו ושחררתי גם אותי יחד איתו.

————————————–
מיכל בלינדר – הדרכת הורים וייעוץ שינה: מלווה הורים ביצירת יחסים מעולים עם הילדים שלהם.
דף פייסבוק: https://www.facebook.com/Michal.Blinder/
מעגל רמת גן -ערב