הומור – הממתיק הבינלאומי

לא מזמן הייתה לי שיחה עם קונדיטורית נפלאה, בעודה מתארת לי את הקינוחים הייחודיים שהיא יוצרת (מרקמים, טעמים ושילובים ייחודיים שגרמו לי לרייר בערגה) אמרה לי את המשפט הבא : הקינוחים שלי לא מתוקים מדי, הם בדיוק במידה.
לרגע הופתעתי, מה הכוונה מתוק מדי? יש בכלל חיה כזו? הרי מתוק זה דבר חיובי, לא לשווא אומרים, "להמתיק את החיים"
או "את מתוקה", מתוק זו מחמאה.
וככל שחשבתי על זה יותר הבנתי בדיוק למה היא מתכוונת, לסוכר יש את היכולת, ממש כמו להומור, לתת לנו את ההרגשה שאם אנחנו צוחקות או מחייכות זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות = זה טוב.
בעוד שלשניהם יש את היכולת לייצר אצלינו תגובה, האומנות האמיתית נמצאת במידתיות של השימוש בהם כך שהם מצליחים להביא את האיכות שלהם מבלי להשתלט על שאר הרעיונות.
אז בעצם מה אני אומרת? שימוש בהומור בתוכן יכול להמתיק את הגלולה המרה, לדוגמא להשתמש בהומור עצמי על מנת להעביר סיטואציה קשה שחווים הלקוחות שלי, או להקליל נושא מורכב באמצעות בדיחה שמראה את האבסורד של המצב (ולא צוחקת על האנשים שבתוכו), מה שחשוב לזכור זה את המידתיות ולבדוק עם עצמנו – האם אני צוחקת על, האם אני מחייכת אבל מישהו אחר נפגע, האם השתמשתי בהומור ככיסוי לצורך שלי להטיף ולבקר?
אנחנו רוצות חיוך שמגיע מהלב, אנחנו מחפשות להוסיף תקווה ליום יום המורכב, אם התוכן מסייע לנו להגיע לשם – הצלחנו.

סיפור אישי – תבלינים חמים

אני זוכרת אותי עומדת בשוק הצבעוני באיסטנבול, בוהה בהר זעפרן בוהק ביופיו הארגמני ונבהלת מגובה המחיר המצוין לכמות, מנסה להתרכז במילים שאומרת לי המוכרת באנגלית עילגת בעודה מחייכת חיוך שן זהב רומז לכיוון בעלי:
You take little, make every cooking GOOOOD, make man BIG happy.
את ההסמקה המטופשת שלי, נביחת הצחוק של המוכרת והמבט הזחוח של בעלי לא אשכח.. זו גם הייתה הנקודה בה החלטתי שאני וזעפרן (או שווקים צבעוניים) סיימנו, ואני את הבישולים שלי אעשה על הדף הלבן, תודה רבה.
הסיטואציה כבר עברה ונשכחה, אבל הטעם נשאר, ואותו יכולתי להעביר אליכן הלאה דרך תיאור ציורי של החוויה האישית שלי.
פעמים רבות תיבול הטקסט בסיפור מהחיים, משהו אותנטי ומחובר מסייע לתוכן לקבל ממד עמוק יותר, מרגש ונוגע.
גם פה, בדיוק כמו עם קינמון, זנגביל, בהרט, ציפורן וכן גם זעפרן – התוספת מחממת אבל חייבים להשתמש בה ממש במשורה, לבדוק בכל שלב, האם אני נסחפת לתוך הסיפור שלי או עדיין מחוברת אל המטרה של הטקסט, האם הסיפור מחזק את המסר השיווקי לקהל שלי או משתלט על כל הרעיונות האחרים.

ציטוט – להמליח בשביל להמליך

"אם אין לחם נאכל עוגות" אמרה מרי אנטואנט ואני רוצה להוסיף, ואם כבר עוגות אז עם תוספות טעימות ומפתיעות.
ציטוטים בתוכן יכולים להיות המקפצה שממנפת את הרעיון העסקי שלנו שמונה קומות למעלה או הסיכה שמפוצצת את הבלון. זה קצת כמו גלידת קרמל מלוח, היא מתוקה, היא מרגשת והמלח בתוכה מכניס אלמנט של הפתעה שיודע לקחת את הטעם המתוק אליו אנו מצפים ולאפשר לו לבטא עומקים נוספים.
שימוש בציטוט מוכר מאפשר לנו להתחבר אל הקהל הקורא שלנו במהירות, הוא עוזר לנו לחסוך בהסברים בסגנון למה התכוון המשורר ולקפוץ אחריו ישר לנושא. מצד שני, שימוש בציטוט מוכר מדי יכול בקלות להתפס כ- שחוק, נדוש ובנאלי, יש פה משחק עדין של טעמים ומינונים שיושב ברובו על התשובה לשאלה – מה אני יודעת על קהל היעד שלי ועד כמה אני מכירה אותו לעומק. (מה הוא אוהב לשמוע, איך הוא מדבר לעצמו וכן, איזה ציטוטים יגעו בו ואלו ממש לא).
בקטגוריה הזו נמצאים גם הציטוטים הלא מוכרים – פה זו הזדמנות להפתיע, לפתוח את הראש ולתת השראה – כאשר בחירת הציטוט חייבת להיות בהלימה עם קהל היעד שלי והמסר אותו אני מקדמת.
נקודה קטנה למחשבה בעניין ציטוטים – לפעמים שיבוש של ציטוט לטובת חידוד המסר שלנו יכולה לעבוד נהדר, אם אנחנו יודעים כיצד לעשות זאת, אבל זה כבר נושא תיבולי בפני עצמו.

לסיום, אם סיימתן את המאמר הזה רעבות, אנחנו כבר בכיוון הנכון, ואם זה יסייע לכן לתבל את התכנים שלכן בטעמים נוספים, הרי זה משובח.
בהצלחה ובתאבון.

הדס הורודי – מיתוג מילולי | 0523254868 | hadas.horodi@gmail.com