ה- 13.3.2020 הוא יום שלא אשכח לעולם.
הוא מסמל הרבה מאוד דברים עבורי ובעיקר את מה שהצלחתי ללמוד על עצמי ברגע הזה.
באותו היום הבת שלי חגגה 12 שנים להיוולדה, בת מצווה- גיל מאוד משמעותי לכל ילדה וחלום שהתנפץ לרסיסים ברגע.
ככה, כשהכל מוכן לקראת האירוע הגדול, נכנסנו להשבתת החגיגות והכנסנו את כל הציוד למחסן, עד יעבור זעם.
אפילו הבלונים שקנינו לה, כדי להמתיק מעט את הגזירה שלא בשליטתנו, התפוצצו מוקדם מהרגיל ונשארנו עם זר מפונצ'ר בסלון כסמל לתקופה.

לידתה של הבת שלי, עבורי, זה הרגע שבו הבנתי למה אני רוצה להיות עצמאית ומיום ליום התשוקה שלי לעסק שלי רק הלכה וגדלה.
כחולמת חלומות מושבעת, הרגע הזה, שבו הוחלט בין לילה להיכנס לסגר ולהתכנסות פנימה, הרגיש כמו בוקס בבטן וגוש ענק בגרון התחיל לגדול ולזוז לכיוון הריאות. רגע של מחנק.
ובאותו הרגע ממש הגיעה התעשתות גדולה.
הבנתי שכמו שנלקחה ממנה היכולת לשלוט במצב יש לי שליטה מלאה וזכות לבחור מה אני עושה מרגע זה ואילך.

הארגון הזה, שיש לי הזכות לומר, השנה יותר מתמיד, שאני מובילה יחד עם שותפותיי ומנהלות המרחב והמעגלים, גרם לי לא לעצור ולהמשיך להניע את הגלגלים.
הבנתי שאני עושה את זה לא רק בשביל עצמי, אלא בשבילן- בשביל כל מי שחברה בקהילת הנשים העצמאיות שלנו.
אם אני אוריד את הרגל מהגז, העסק שלהן ימות- זה פחות או יותר מה שהבנתי כשהאוויר בבלון הראשון התחיל לרדת.

מיד התחילו לעלות לי ערכים שהם הבסיס לקיום שלי ושל העסק שלי- יחד, שותפות, קהילה וחדשנות. וככל שהזמן עבר- הם רק הלכו והתחזקו.
האות ניתן לכולנו ביחד, אין אחת ש"סובלת" יותר מהשנייה- נכנסנו ביחד למצב הזה, הוא משפיע על כולנו, פחות או יותר, באותה המידה וביחד יש לנו כוח גדול יותר להתמודד עם זה, מאשר כל אחת לבד. מכאן באה הקהילה, שמצליחה להניע ולהחזיק זו את זו ובסוף, כולנו שותפות לגורל, להצלחה ולאתגרים שיש לכל אחת.
תהליך החדשנות בעסק שלי פשוט האיץ את עצמו ומצאתי את עצמי מייצרת עוד ועוד תכנים, מדייקת את עצמי עוד יותר ומגלה שאני מתאהבת מחדש בעסק שלי.
הדבר המפתיע בכל הסיפור הוא, שבמקום להתכנס, לשקוע לתוך המצב, לתכנן ולחשב מסלול מחדש- עליתי על אוטוסטרדה וממש לא בא לי לרדת ממנה. שזה משהו שלא מאפיין אותי בכלל בהתנהלות ברגעי משבר.

אם תשאלו אותי, מהי עצת הזהב לי אליכן, אז היא ללא ספק תהיה לשים לב– בכל רגע נתון מתגלה בפנינו הזדמנות. גם אם למצב הנוכחי קוראים משבר, גם אם אין אופק ויש פחד מהבלתי נודע- בכל שנייה שעוברת מתרחשת הזדמנות עבורנו. כל מה שאנחנו צריכות לעשות הוא פשוט לפקוח את העיניים ולשים לב. ייתכן וחלק מהזדמנויות לא יהיו רלוונטיות לנו באותו הזמן, אבל לפחות מן הראוי שנדע לומר שזיהינו אותה ושמנו אליה לב.

"פסימיסט רואה קושי בהזדמנות, אופטימיסט רואה הזדמנות בקושי" (וינסטון צ'רצ'יל).

חן הילה דורון, מומחית לעמידה מול קהל, שפת גוף ובניית סדנאות והרצאות, בעלים משותפת של ארגון "עצמאית" ובעלת המותג "הבמה העסקית".
פייסבוק: https://www.facebook.com/chenhilla/
אינסטגרם: https://www.instagram.com/habama_haiskit?r=nametag