לסלוח על מה שאין בי ולהוקיר על מה שיש

לסלוח על מה שאין בי ולהוקיר על מה שיש

הקושי שלי הוא גם המתנה שלי...

מאז שאני זוכרת את עצמי לא הייתי בין הדברניות הגדולות...
לא מאלה שעושות רעש וסוחפות אחריהן שובלים של מעריצים...
יותר מתבוננת, מלאת מחשבות, מתחזקת עולם פנימי עשיר....
מבינה כל סיטואציה אך שומרת לעצמי את התובנות בפנים.

לאורך שנות ילדותי, אבא ז"ל היה חוזר הביתה מאסיפות ההורים כשהוא מדווח שוב ושוב, "היא לא משתתפת, לא מצביעה..."
הרגשתי תמיד אשמה.. למה קשה לי כל כך לפתוח את הפה? רוצה להיות כמו הילדים הפתוחים והמשוחררים האלה, שמביעים את עצמם בספונטניות, בלי לחשוב כל כך הרבה, בטוחים בעצמם...

גם כשגדלתי, התקדמתי והשתניתי, עדיין נשארתי השקטה.
מתבוננת בנשים החזקות מלאות הבטחון, שמצליחות לבטא בדיוק את מה שיש להן לומר, וקצת מקנאה...

liapost

היום אני מתבוננת בך, הילדה, וגם בך, האישה הבוגרת, שהפכת להיות.
וסולחת...

סולחת לך על שלא תמיד הצלחת להגיד את מה שהיה לך לומר,
על שלפעמים בער לך בפנים להביע את דעתך, אך המילים לא יצאו..
סולחת על שהרגשת לא מספיק חכמה, ושכולם נראו לך הרבה יותר חכמים ממך.

היום אני אומרת לך שאני ממש מבינה אותך. זה באמת מתסכל כשבפנים נברא עולם שלם ומקסים, אך לא תמיד הוא מצליח לצאת החוצה... במיוחד כשמסביב כולם נראים בטוחים ומתנסחים בחופשיות, ואת מרגישה קצת מכווצת.

רוצה לומר לך שאת חכמה ונהדרת בדיוק כמו שאת.
זה מקסים כל כך שיש לך עולם פנימי עשיר ומלא ונפלא שכזה!
וזה בסדר שלא תמיד שיתפת בו. את עדיין נפלאה בדיוק כמו שאת.

רוצה להגיד לך, שבורכת ביכולת מופלאה ולא פחות חשובה – והיא יכולת ההקשבה.
דעי לך שזה לא מובן מאליו בכלל.
איזה יופי, שיש בך את הסבלנות והנוכחות להקשיב, להיות שם בשביל השני, ולתת מקום לקושי ולכאב שלו.

להיות בשקט זאת יכולת מופלאה.
ולהיות שם כך, בלי להגיב ישר, אלא לחכות בעדינות ובסבלנות,
מאפשר לך לעזור באמת.
זאת המתנה שלך.
אז היום אני מוקירה על האיכויות שבתוכי,
על השקט, ההקשבה, הסבלנות, ההכלה, ומסמנת אותם באור זוהר ואוהב.
וב"ה, היום כבר מדברת ואומרת את מה שיש לי לומר, ולצד זה, יודעת גם להתענג על הערכים המופלאים שבתוכי.

 

ליאה צבירן – ליווי וריפוי בהתמקדות
מנחת התמקדות מוסמכת מטעם המרכז הבינלאומי בניו יורק
lea234@walla.com
050-8464892
https://www.facebook.com/lea.jewelry

צילום: אורלי רוט