העוצמה והעצמאות הנשית, במשפחה שלי

העוצמה והעצמאות הנשית, במשפחה שלי

מאת: עו"ד אורלי סונה

 

בויכוח מי הוא המין החזק, הגברים או הנשים, אי אפשר להגיע להסכמה אבל מה שברור זה שבמשפחה שלי הנשים מוכיחות בכל דור ודור שהן לא פחות חכמות, חזקות ומוצלחות מהגברים.

דמות נשית שהשפיעה על חיי היא, אמי קליר, שנולדה בדמשק. הוריה היו בעלי מפעל נחושת גדול שפרנס בכבוד את משפחתם. סבתא שלי עיישה ז"ל, הייתה אישה חזקה עם נפש עצומה וגוף קטן, שהצליחה לנהל משפחה מרובת ילדים לתפארת ועסק מצליח בו זמנית. כיום זה נשמע כמובן מאליו, אבל אז בשנות ה- 50 לא היה מקובל שנשים יצאו לעבוד ועל אחת כמה וכמה בדרגה ניהולית. לאחר מלחמת ששת הימים מצבם של יהודי סוריה הלך והתדרדר והם סבלו מפעולות נקם מידי האזרחים הסוריים. אז הבינה סבתי שכאישה יהודיה, אמא ל-8 ילדים ובעלת מפעל שרוב עובדיו הם סורים, אין לה עוד עתיד שם, ועליה לעזוב לארץ ישראל. באומץ רב וגבורה, סבתי הצליחה לפדות את משפחתה מהשלטון הסורי שהסכים ליהודים ששילמו את המוהר לצאת מסוריה, אך לא לעלות לישראל. אמי קליר היתה בת 16, כאשר היא נפדתה מהשלטון הסורי ויצאה לצרפת, אחרי תקופה קצרה בפריז היא עלתה לארץ. הדבר נודע ל"מוחבראת" (הביון הסורי), אשר עצרו את אביה עד שהיא תוכיח להם כי היא חזרה צרפת. ואכן, אימי ישר חזרה לצרפת ושלחה משם הוכחה למוחבראת, שהתרצו ושחררו את אביה. לצערי סבי כבר היה מבוגר והתקופה במעצר הסורי החמירה את מצבו הרפואי שהיה כבר רעוע, והוא נפטר זמן קצר לאחר שחרורו מהמעצר.

DSC_7567

כשהגיעה הבשורה הקשה לצרפת החליטה אימי לעלות ארצה ולהירשם ללימודים, שם גם הכירה את אבי. אמא שלי גידלה 10 ילדים באהבה וסבלנות אין סופית, ועבדה כמורה במשרה מלאה. היותה אמא ואישה עובדת לא עצרו אותה מללמוד לתואר ראשון ושני בחינוך, ובזכות ההתמדה והנחישות שהובילו אותה, למדתי אני שאין דבר העומד בפני הרצון!

היום בתור עצמאית ואמא בעצמי כשאני מסתכלת אחורה אל הדרך שעברו אימי וסבתי, ההתמדה, הנחישות והאומץ בעשייה שאיננה עומדת בנורמות או בסטנדרטיים החברתיים – הם ערכים שמדריכים אותי בדרכי, ונותנים לי את הכוחות לצאת ולממש את החלום שלי.

כאמא לארבעה ילדים, בעלת משרד עורכי דין, אני יודעת שתקרת הזכוכית שלי תלויה רק בי! בעשייה, בהשקעה, ועבורי השמיים הם הגבול.

תודה, על הזכות לחיות ולהגשים את החלומות שלי,

מוקדש לסבתי ז"ל ולאמי היקרה שתחיה עוד שנים ארוכות וטובות.

 

אורלי סונה, עו"ד