מאת: נעם צור אלמוג. 

זמן קיץ. סיום מחצית. אחרי שנה וצ'ופצ'יק בארגון אני מתבקשת לשלם לשנה נוספת.
וזה בדיוק הזמן לשאול ולבדוק מה קיבלתי ומה עברתי בשנה הזו כדי לקבל את ההחלטה.
אני זוכרת את המעגל הנטוורקינג הראשון אליו הגעתי.
מאוד סקפטית.

אח שלי היה בארגון נטוורקינג אחר וסיפר לי מה היה המבנה של המפגשים, מה היתה הדינמיקה, מה הם נדרשו לעשות… ואני הקשבתי ואמרתי לעצמי וגם לו – אין מצב שאני עושה את זה. זה לא בשבילי. והנה כמה חודשים אחרי ההצהרה הזו אני מגיעה להשקה של מעגל מבואות ירושלים.

אני כבר לא זוכרת אם זו הייתי אני שראיתי פוסט בפייסבוק של מיכל נמצוב, שעיצבה לי בזמנו את האתר, ושאלתי אותה על קישורי אמהות או שהיתה זו היא שאמרה לי שאולי יעניין אותי להגיע למעגל. וזה גם לא כ"כ משנה מי אמרה קודם. מה שמשנה זה מה קרה אחר כך…
הגעתי. לא מכירה נפש חיה. רואה המון נשים מתחבקות, מחייכות, מכירות. ולי כמובן התחשק להתחבא…
נרגעתי. התיישבתי ליד אישה יפה (שבהמשך אגלה ששמה אסנת לאוסני ולא סתם התיישבתי לידה).
הקשבתי. בשישים שניות דיברתי.
נשמתי. רעדתי. הקשבתי עוד.
תרגיל עסקי. הפסקה. מלא יומנים נפתחים שוב מסביב וזהו. נגמר.
מה כל כך מהר? אפילו היה לי נחמד!

אחרי המפגש הזה היה לי ברור שלשם אני ממשיכה לבוא!

הרגשתי את הגדילה שנדרשת ממני כשאני עומדת ומציגה את עצמי לעולם. הבנתי שזה שיעור שאני אשמח מאוד ללמוד, גם אם הוא יהיה לי מורכב.

ולמדתי. למדתי לבטא את עצמי ואת העסק שלי בצורה הרבה יותר טובה ובהירה. נכון, לפעמים אני עדיין לא ממש מרוצה, ולפעמים אני מרגישה שהמילים לא יצאו בדיוק כמו שהתכוונתי ואני עדיין רועדת ומתרגשת ומבינה שזה מצוין. שאני מרגישה. שאני גדלה.
וכך חודש בחודשו הגעתי למעגלים. הכרתי נשים. איכותיות. מקצועיות. מרשימות. אוהבות.
נוצרו קשרים. אמתיים. שוב ושוב למדתי לדבר את עצמי. הביטחון שלי גדל יחד איתי. הרגשתי בבית. המעגל הפך להיות קבוצת שייכות חשובה מאין כמוה.

עצמאית ואמא. כל כך עסוקה. כל כך טרודה. זר לא יבין זאת.
והנה קבוצה שלמה של נשים – עצמאיות – אימהות מבינה אותי ואת האתגרים שאיתם אני מתמודדת. זה כל כך חושב למצוא קבוצה להיות חלק ממנה בתוך העולם הכל כך מפריד ומפריט הזה. נשים שבאמת באמת מתעניינות בי ובמה שאני עושה. שבאמת מעניין אותי מי הן ומה הן עושות. שמפרגנות מכל הלב. ושאני שמחה לפרגן להן. לבוא ללמוד מהן, לקבל מהן טיפול או שירות ולהנות כל כך. ואז גם להגיד. לספר. להודות.

התרגילים העסקיים במעגלים לימדו אותי המון. חלקם היו רלוונטיים יותר, חלקם פחות, ומכל אחד ואחד מהם היה לי מה לקבל. הרגשתי שאני מבינה יותר ויותר את הדבר הזה שהוא העסק שלי. את הדרך שלי בתוכו.

סיעורי המוחות של המעגל קידמו אותי ואת האופן שבו אני חווה את העשייה שלי. למדתי ליהנות משיווק. למדתי ליצור קשרים.
נומרולוגית אחת ששמה גלית רובינשטיין ניהלה את המעגל בתקופה הזו. למדתי ממנה המון. על קשרים. על מספרים. על אהבה. ואפילו נולדה לנו סדנה משותפת.

והמתנה הגדולה מכולן היא הקשרים האישיים שנוצרו. שאני יודעת שיישארו איתי. נשים שנכנסו אל ליבי. שבחרנו ללכת יחד בדרך של התפתחות משותפת. נשים שאני יודעת שאני יכולה לשאול אותן שאלה על העסק שלי, על הצעד הבא, לבקש משוב והן יתנו אותו. אמיתי. כנה. מהלב. ימצאו את הדרך לומר גם את הדברים המורכבים שפחות נעים לשמוע בדרך שתקדם אותי. כי טובתי לנגד עיניהן.

שנה של התפתחות, צמיחה, גדילה, יצירת קשרים והמון המון הנאה. כי לשבת לשתות כוס קפה עם נשים איכותיות ומעניינות זה פשוט כיף גדול. ואם זה מקדם אותי ואת העסק שלי הרווח כפול.

נעם צור-אלמוג – נעם מרחב של ריפוי.
אתר – http://noamtherapy.co.il/
פייסבוק עסקי – https://www.facebook.com/noam.therapy.healing/