יש אנשים שחולמים וחלומותיהם מתפזרים בין ידיהם כמו אבק כוכבים ומשתחררים בחלל היקום.

אחרים חולמים ורושמים במחברתם הקטנה ונושאים אותה איתם במסע שלהם.

ויש כאלו שחולמים והחלום לא עוזב אותם, דורש מהם שיקיימו אותו- חלומם רוצה לפרוץ החוצה ולא להישאר רק איתם.

כך היה אצלי- הסיפור שלי התחיל כרעיון, כמו הרבה סיפורים נהניתי לגלגל אותו בראשי, להוסיף דמויות ולפלפל בתכונות , אך הסיפור שלי לא וויתר, דרש ממני לכתוב אותו.
מילה נוספה למילה, תיאור לתיאור, דמות לדמות- כתבתי, מחקתי, הסרתי, הוספתי, שיפצתי עד שהיה מושלם- כפי שאני חלמתי אותו.

מהרגע שסיפור נכתב עד שהוא נמצא על מדף הספרים, יכולים לעבור חיים שלמים.

להפיק ספר ילדים בתקופה שתרבות הקריאה נשחקת, זו משימה לא פשוטה.

יכולתי לגנוז את הסיפור שלי.

לשמחתי, אני משתייכת לארגון נשים עצמאיות- נשים שבכל בוקר קמות כדי להגשים את החלום שהן בחרו בו- עיסוקן המרכזי.
נשים שלא מאפשרות לדרך הפתלתלה ומלאת האתגרים להסיט אותן ממסלולן.