מאת: עלית שכטר

אחד הביטויים הכי שחוקים בעולם העסקים הוא ״לחשוב מחוץ לקופסה״, הכוונה כמובן ליצירתיות ומקוריות, כאשר הקופסה מסמלת את המגבלות הסביבתיות, החברתיות, גבול הידע, גבול היכולת וגם הגבולות שאנחנו מציבות לעצמנו.

אז איך אפשר לצאת מהקופסה? איך אפשר לדעת את מה שאני לא יודעת, לעשות דברים שהם לא בגבול היכולות שלי, להתמודד עם בעיה מזווית ראיה שונה מזווית הראיה שלי?

בניגוד לדעה הפופולרית, אני מאמינה שיצירתיות וחדשנות הם תוצר של הגבלה. יותר מדי חופש יכול להיות משתק, לכן להרבה מעצבים קשה לעצב עבור עצמם, פתאום יש להם יד חופשית כי אין לקוח שיגביל את הפרויקט.
״כולנו שמענו את קלישאת ׳צאו מהקופסה׳,״ אומרת ענבר קאהן, יזמית ובעלת מותג ״הקופסא״, ״כשלמעשה עלינו למצוא את הפתרון בתוך הקופסא כי אלו המשאבים שעומדים לרשותנו״

אני מאוד מסכימה איתה. לדעתי במקום לחפש פתרונות מחוץ לקופסה, אנחנו צריכות להשקיע מאמצים בללמוד כמה שיותר על הקופסה, להגדיל את המשאבים שבקופסה ולהרחיב את גבולותיה.

הרבה פעמים אני שומעת סטודנטים לעיצוב מתלוננים על כך שהם צריכים ללמוד תולדות האמנות או היסטוריה של העיצוב כחלק מהתואר, לא מעניין אותם לדעת למה המצרים הקדמונים ציירו על הקירות, למה כל כך מתלהבים מהמונה-ליזה ולמה הקשקושים של פיקאסו כל כך חשובים, אבל איך אפשר לשבור ולעשות חדש מבלי להכיר את מה שהיה כאן קודם?
אם אני רוצה לעצב משהו מקורי, אני חייבת לפני זה ללמוד מה עשו לפניי.

אז לחשוב מחוץ לקופסה, או לחשוב בתוך הקופסה… לא משנה איך תקראו לזה, אם אתן מעוניינות לפתח את שריר היצירתיות שלכן, הנה 3 דברים שממש כדאי לעשות:

לפנק את המוח בלמידה וזמן דמיון

כשאנחנו ילדות, יש לנו המון זמן שמוקדש ללימוד באמצעות משחק והפעלת הדמיון, אבל כמבוגרות, משאב הזמן שלנו מוקדש לעוד המון משימות, לכן אצל הרבה מאתנו ככל שהגיל עולה היצירתיות יורדת.

זה קורה גם לנשות מקצוע ותיקות, הן כבר גיבשו שיטת עבודה וככל שהניסיון עולה היצירתיות יורדת. אם יש לך תחושה שכבר ראית הכול וכבר אין לך מה ללמוד – זה הזמן להירשם לסדנה, לקרוא מאמר, לצפות בסרטון יו-טוב, להתחיל חוג חדש…
ולאו דווקא משהו שקשור באופן ישיר לעיסוק שלך, להישאר עם ראש פתוח לתחביבים, ללימוד כלים חדשים, לכיווני חשיבה שונים, כל אלה יכולים לשדרג את חוויית השירות שאתן נותנות באופן שלא העליתן על דעתכן.

לימוד מיומנויות חדשות יוצר קשרים חדשים במוח, מה שיכול לתרום מאוד ליצירתיות שלנו. הרבה פעמים אני מופתעת מ-איך שילוב תחומים שונים או לימוד תחביב לא קשור משפיעים פתאום על העבודה שלי.

חשוב להישאר סקרנית ורעננה, כמו ילדות, כאילו אנחנו רואות דברים בפעם הראשונה, לא לקבל דברים כברורים מאליהם, להעלות רעיונות ללא שיפוטיות.

אינטראקציה והקשבה אמתית

דברים שרואים מכאן לא רואים משם. אדם נוסף יכול לספק לכן פרספקטיבה שונה לגמרי, רעיון שבכלל לא חשבתן עליו.

זו הסיבה שכל כך הרבה בעלות עסקים נעזרות באשת מקצוע חיצונית שתייעץ ותעזור עם רעיונות חדשים, היועצת אינה מוגבלת על-ידי חוקי המחשבה של העסק, היא יכולה לחלום ולהציע רעיונות פרועים.

המוח שלנו זקוק לאינטראקציה, אני אוהבת סיעור מוחות, להעלות שאלות ולעזור לחברות לחשוב על הבעיות שלהן, מחשבה היא לא לינארית, יתכן שהפעם נמצא פתרון לבעיה אחרת ומאוחר יותר יגיע הפתרון לשאלה הראשונה שהייתה לי.

תקשיבו לחברות המעגל שלכן, ללוקחות, לקרובי המשפחה שלכן, לחברות, לקולגות, לבן/ת הזוג… להקשיב בשביל להקשיב ולא בשביל לדעת מה לענות!

לאתגר את עצמנו ולבטוח ביקום

אף אחת לא אוהבת להיכשל, אנשים יצירתיים ומקוריים גם חשים פחד מכישלון, אבל הפחד מ-לא לנסות גובר, הם יודעים שבטווח הרחוק החרטות הכי גדולות שלנו אינן הכישלונות שלנו אלא הדברים שלא ניסינו, הצ'אנס שלא לקחנו.

חשוב מאוד לא לפחד מכישלון, לא לפחד מאתגר, ככל שנעלה יותר רעיונות וננסה למצוא אופציות לפתרונות, כך עולה הסיכוי שבין כל ההצעות יסתתר רעיון מוצלח.

לא חסרים סיפורים על צירופי מקרים מדהימים, אני אוהבת לבטוח ביקום, במזל, באלוהים, בקארמה… מה שמתאים לכן, תנו צ׳אנס להשראה להגיע.

לסיכום:
גבולות הקופסה שלנו הם בין מה שאנחנו יודעות למה שעוד לא למדנו על העולם ועל עצמנו.

כולנו יכולות להעשיר את עצמנו ולפתח את היצירתיות שלנו, ובמקביל חשוב לזהות רגע של השראה ולתפוס אותה לפני שתברח.

 

 

עלית שכטר | מעצבת גרפית ומאיירת | סטודיו Molino
נייד: 052-8916525
פייסבוק: https://www.facebook.com/molinod/
אתר: molinodesign.co.il