Skip to content
Skip Navigationתפריט

האצלת סמכויות ע"י סמכות אצילית

האצלת סמכויות ע"י סמכות אצילית

אחד מהדברים הבסיסיים שמשפרים את ההתנהלות היומיומית שלנו ותורמים רבות לאנשים סביבנו.

הכיצד את שואלת? ואני לגמריי מבינה אותך כי זה בטח לא הדבר בראשון שתחשבי עליו בנושא "ניהול זמן" ונגיד שכן, אז איך לעזאזל זה תורם לאנשים סביבי אם זה רק מוסיף להם עוד תפקידים בחיים?

מיד אני עונה לך על שאלותייך, מבטיחה..... רק לפני זה אני אשתף אותך בכמה דברים שחשוב לי שתדעי: כמי שעוסקת בתחום של התנהלות יעילה ואיכות חיים מיטבית כבר מעל עשור, עם מאות שעות אימון: בדקתי וחקרתי ומכאן הבנתי ולמדתי שנושא ההתנהלות שלנו או "ניהול זמן" איך שרובנו קוראות לו, הוא ממש לא רק פרקטיקה. פרקטיקה היא חלק מניהול זמן ומה שמשלים אותה זה "העומק".

הכוונה למי כל אחת ואחד מאתנו בדבר הזה? מה הדפוסים שמניעים אותנו ומה הדפוסים שמעכבים אותנו? העומק והפרקטיקה יחד, הם השלם: מעצימים אחד את השני, מקדמים ומשלימים. למעשה אופן ההתנהלות שלך הוא תוצאה של הדפוסים דרכם את מתנהלת.

DSC_0896

ולמה אני מספרת לך את זה?
כי גם בנושא האצלת סמכויות יש את החלק הפרקטי ויש את העומק ועל החלק של העומק אני רוצה להתעכב אתך כאן.
אז נכון שעיניין האצלת סמכויות מיד מביא אותך לחשוב על מי בסביבתך יכול לעזור לך, בין אם את עצמאית או שכירה? וכמו שזה עולה ככה את לרוב מבטלת את זה בהינף יד כי:
ההורים שלך רחוקים מימך, הילדים שלך קטנים מידי או מתבגרים מידי ובן/ת זוגך לא נמצאים רוב היום בבית. אז לפני שאת רצה קדימה לשלול את זה על הסף, אני רוצה שתחשבי רגע ותבדקי:

איך את עם צורך בשליטה? מאותגרת?

חושבת שאת עושה הכי טוב?

מרגישה ראויה לקבל עזרה?

סומכת על אחרים?

איך את עם פרפקציוניזם?

אוהבת להיות "קדושה מעונה"?

מתקשה לשמוע "לא"? לוקחת את זה אישית?

אני מתנצלת אם הוצאתי אותך מאזור הנוחות שלך, אני פשוט מאמינה ב-דיוק ואם את באמת לא מאצילה סמכויות וחבל, לפחות תביני למה כדי שאם תבחרי תוכלי לעשות שינוי.

כפי שהבטחתי כעת אתן לך את תשובות על השאלות שפתחנו איתן:

בין האצלת סמכויות לניהול זמן יש קשר ישיר – ככל שתאצילי יותר סמכויות, כך תרוויחי יותר זמן. יותר מזה, תרוויחי גם אנרגיה וכסף, כי תעזרי במישהו/י שיעשה את מה שאת לרוב עשית ובזמן הזה תעשי משהו אחר או פשוט תנוחי – את ראויה.

כשאת מאצילה סמכות זה כמו אמירה לצד השני "אני סומכת עליך" ואין מתנה יותר גדולה ואצילית מזו, לתת ליקרים לנו ולא משנה אם זה: ילד/ה,בן/ת זוג,אח/ות,אמא/בא. זה משבח מערכות יחסים. ואם בחינוך עסקינן אז מחקרים מוכיחים: שילדים שקיבלו אחריות בגיל צעיר בבית, יצאו לחיים הבוגרים שלהם בטוחים יותר בעולם. לדוג': ילד בן 3 אפשר ללמד לפנות צלחת וכוס מהשולחן בתום הארוחה, ילד/ה בני 7 יכולים לקחת חלק בפינוי המדיח, ילד/ה בני 10 יכולים למחזר ו/או לצאת עם הכלב לטיול ובן/ת זוגך גם אם הם לא נמצאים רוב היום בבית, יכולים להשתתף במשהו אחד לפחות ממשימות הבית.

השאלה שלי היא אם את באמת רוצה את זה? מה את אומרת? אם כן אז את מוזמנת לעשות חישוב מסלול מחדש בעיניין ובמקביל לעבוד עם ה"עומק". בהצלחה לך ותזכרי האצלת סכויות=הצלת נפשות.

 

חל רוזנפלד - בדיוק בזמן
אימון להתפתחות אישית ועיסקית
דרך ניהול זמן
הרצאות והנחיית סדנאטת
נייד:0522501185
מייל: rachelr17@gmail.com
כתובת אתר: www.rachrose.com